בול-סטרוי בילדינג אנד קונסטרקשן סרביס (2006) בע"מ נ' משרד עו"ד: ולאדימיר מיסיוק

החלטה

מבוא

ענייננו בבקשה למחיקת כותרת שהוגשה בתגובה לכתב תביעה בסדר דין מקוצר. לפניי מונחת תגובת המשיבה לבקשה למחיקת הכותרת, וכן תשובת המבקש לתגובה.

להלן יוצגו עיקרי טענות המבקש, כמשתקף מבקשתו ומתשובתו לתגובת המשיבה:

המשיבה הגישה נגד המבקש כתב תביעה בסדר דין מקוצר, וזאת מבלי שכתב התביעה נתמך ולו בראשית ראיה בכתב כמצוות הדין, ובאין כל ראיה להסכם בכתב בין התובעת למבקש.

בכתב התביעה נטען כי המבקש חב למשיבה כספים מכוח הסכם בין הצדדים, אולם כל שצורף לכתב התביעה לעניין זה הינו טיוטות הסכמים לחלוקת שכ"ט בין המבקש וב"כ המשיבה בעצמו, באופן אישי, שאין בהן זכר להתקשרות עם המשיבה עצמה, ואשר כלל לא נחתמו לבסוף כדין. לפיכך הסכמים אלה אינם יכולים לשמש ראשית ראיה בכתב, שכן אינם קושרים את המבקש להתחייבות כל שהיא אל מול המשיבה.

המסמכים היחידים בכתב אשר קושרים את המשיבה לתובענה הינם חשבוניות (נספחים ו'-ח' לכתב התביעה) שנטען כי הנפיקה המשיבה כנגד תשלומים שקיבלה מהמבקש. כמפורט בבקשה, חשבוניות אלה, בהיותן מסמך חד-צדדי המופק ע"י המשיבה, ואשר אינו חתום או מאושר בדרך כלשהי ע"י המבקש, אינן כשירות אף הן לשמש ראיה בכתב לתמיכה בכתב התביעה בסדר דין מקוצר.

טענת המשיבה כי ההסכמים מול בא כוחה הינם למעשה הסכמים פיקטיביים למראית עין, אינה נתמכת בשום ראיה בכתב החתומה ע"י המבקש או המאושרת על ידו בדרך אחרת, לפיכך טענה זו שהיא בלב התביעה אינה מתאימה להידון בסדר דין מקוצר.

המבקש מביא את דבריו של כב' השופט (בדימוס) אורי גורן בספרו, לפיהם: "כאשר תקנה 202(1) דורשת, כתנאי לנקיטת ההליך את קיומה של "ראיה בכתב", הכוונה היא למסמך בכתב הקשור לנתבע, העשוי על ידו או בחתימתו. אם המסמך הנעשה בידי התובע עצמו, אין הוא מחייב כלל את הנתבע ואין להסתמך עליו בהליך כזה".

המבקש מסתמך על הלכת ורדים (ע"א 16/89 ורדים נ' החברה הישראלית לביטוח, פ"ד מה(5) 729) לפיה על הראיה בכתב לקשור את הנתבע להתחייבות מכוחה תובעים בדרך של חתימת הנתבע על ההתחייבות או ראיה בדבר אישורה בכתב באופן אחר ע"י הנתבע עצמו.

בתי המשפט קבעו לא אחת, כי מקום בו תובענה נסמכת על חשבוניות, אשר לא נחתמו על-ידי הנתבע ואף לא נטען כי נחתמו על-ידי הנתבע, אין התובענה כשירה להידון בסדר דין מקוצר.

המסמך המאשר העברתם של 70,000 ₪ שנתקבל מבנק דיסקונט אינו יכול לשמש ראיה בכתב התומכת בכתב התביעה, זאת מכיוון שמסמך זה הוצג לראשונה בתגובה לבקשת מחיקת הכותרת ואינו נכלל בכתב התביעה. משכך ללא בקשה לתיקון כתב התביעה, ואישור בית המשפט לתיקון אין להתחשב במסמך זה ואין לדון בו.

המשיבה מגוללת בתביעתה מסכת מורכבת מאוד של תחשיבים שאינם מתאימים ואינם ראויים להתברר בסדר דין מקוצר, והמבקש מצטט מדבריו של כב' השופט צרפתי בבית המשפט המחוזי בנצרת: "כמו כן, הכרח יהיה לצורך הכרעה בתביעה גם לקיים דיון וברור באשר למהות קשר שהתקיים בין הצדדים והאם קשר זה "הבשיל" לכדי הסכם מחייב, כטענת התובעת, או שהקשר לא חרג מהצהרת כוונות במסגרת משא ומתן או לכול היותר לכדי הסכמות מותנות, כטענת המבקש. שאלות אלו הכרח ויתבררו לאחר שמיעת ראיות ועדויות ולגביהן לא די לכאורה בתיעוד שהוצג לצורך הכרעתן. השאלות הנ"ל, אם כן, אינן יכולות להתברר במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר , כשלאמור יש להוסיף את עובדת מורכבותן והיקפן". (בש"א (נצ') 3020/07 מדינת ישראל נ' אחיהוד מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (החלטה מיום 12/12/07), פסקה 5). ועוד מוסיף המבקש ומתבסס על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מפי כב' השופט זמיר: "מהותן של עילות התביעה ומורכבות הסעדים הכספיים הם שני גורמים המובילים למסקנה בדבר העדר כשירותה של התביעה להתברר בסדר דין מקוצר". (בש"א (ת"א) 17148/08 דגש שיווק מוצרי נפט בע"מ נ' מוסרי (החלטה מיום 28/12/08)).

לטענת המבקש הטעם היחיד להגשת התביעה בסדר דין מקוצר הינו ניסיון חסר תום לב לזכות ביתרון טקטי של חקירת הנתבע על תצהיר, בכך יש משום שימוש לרעה בהליכי משפט, ודי בכך על מנת להביא למחיקת הכותרת בהתאם לעיקרון לפיו "מעילה בת עוולה לא תצמח תביעה".

לאור האמור לטענת המבקש, אין מדובר בתביעה הכשירה להתברר בסדר דין מקוצר, ויש להורות על מחיקת כותרת.

להלן יובאו עיקרי טענותיה של המשיבה, כפי שהועלו בתגובתה לבקשה למחיקת כותרת:

המשיבה טוענת, כי מדובר בתביעה יצוקה וסדורה, העומדת בכל דרישות הדין, ולפיכך מתאימה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר.

המשיבה צרפה לכתב התביעה את ההסכם עליו חתום המבקש ומכוחו שילם המבקש על חשבון, את טבלת פירוט כל התקבולים שהתקבלו על ידי הביטוח הלאומי עבור התביעות, ואשר המבקש העביר למשיבה העתק 4 קלסרים של דיווחי כל העובדים הרלוונטיים לתביעה, עתה משבחר להכחיש את תשלום שכר הטרחה ששולם בפועל למשיבה, מצרפת המשיבה את אישור ביצוע התשלום על סך 70,000 ש"ח מכוח ההסכם שבין הצדדים, המהווה יותר מראשית ראיה כנדרש בתקנות.

המבקש נדרש לבסס בקשתו בתצהיר, שכן בקשתו אינה משפטית גרידא, ונכללים בה טיעונים עובדתיים, משלא פעל כנדרש יש לדחות בקשתו למחיקת הכותרת על הסף.

לאור האמור, טוענת המשיבה כי תביעתה, על כל רכיביה, עומדת בכלל התנאים הנדרשים ומתאימה להידון בהליך של סדר דין מקוצר, ודין הבקשה למחיקת כותרת להידחות.